לימוד קצר ליום ההילולא של רבי יוסף משאש
מתוך אתר החכם היומי
בקהילות יהודיות רבות נוהגים ללמוד את מסכת אבות בשבת, ובמסורות אחדות ובהן מסורת יהדות מרוקו, קוראים אותה בשבתות של תקופת העומר – בין פסח לשבועות, בכל שבת פרק אחר.
רבי יוסף משאש חיבר פירוש מקיף ומפואר לכל מסכת אבות, ושמו "נחלת אבות", והוא מבוסס על דרשות שדרש בעל פה, במסירות ובאהבה לציבור באי בית הכנסת. נלמד כאן יחד דרשה אחת קצרה, שיש בה הרבה מתפיסתו של הרב יוסף משאש.
בפרק הראשון של מסכת אבות מופיעה המשנה הזו:
יוֹסֵה בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר
יְהִי בֵיתָךְ פָּתוּחַ לָרְוָחָה
וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ
מסכת אבות, פרק א, משנה ה'.
-
מה כוונתו של יוסה בן יוחנן לדעתכם?
-
בית הוא מקום מוגן, פרטי. יש בו דלת בין העולם הסואן שבחוץ לבין המרחב האינטימי שבפנים. איך זה מסתדר עם "יהי ביתך פתוח לרוחה" לדעתכם? איך אפשר לגשר בין שני הרצונות?
ניגש לפירוש של רבי יוסף משאש על משנה זו:
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שיהיה בכל ביתו של ישראל, דבר מה רווחה לעני.
'יהי ביתך פתוח לרווחה' - למצוא בו רווחה כל איש מצרתו: רעב ימצא בו אוכל, עני ימצא בו צדקה, דחוּק ימצא בו הלוואה, חולה ימצא בו רפואה, וכן כל כיוצא בזה. ולא עד שיהיו כולם בבת אחת, רק אף באחת מהנה, הכל כפי השג יד. העיקר הוא שיהיה ביתו של ישראל יש בו דבר מה רווחה לעני. ...
-
איך מפרש הרב משאש את המילים "פתוח לרווחה"? האם כמו "דלת פתוחה לרווחה" או אחרת?
-
מתי הרגשתם שהייתם רוצים למצוא דלת פתוחה לרווחה?
-
לאיזו סוגים של עוני הרב משאש מתייחס? ואיזה סוגים של נתינה הוא מתאר?
-
איזו רווחה יש בבית שלכם להציע למי שצריך?
[המשך פירוש המשנה של הרב משאש]
בעיר דרוקרת היתה אישה עניה קמה בכל יום בהשכמה, ומחממת התנור ומשאלת מים חמין או גחלים לשכנותיה, ופעם אחת היתה דלקה בעיר וניצולה היא ושכנותיה בזכות מצווה זו. הרי שאף שהם עניים, היה ביתם פתוח לרווחה לאחרים כאשר השיגה ידם.
-
שימו לב לשורה האחרונה של הסיפור היפיפה הזה שהרב משאש מספר. מה העיקר לדעתו, לתת לעניים, או לתת בכלל.?
-
האם כל אדם יכול לתת?
מקור הדרשה: נחלת אבות חלק א', עמ' ריג- ריד. נדפס בדפוס המערב לאחים יצחק ואליהו אביקסיס. ירושלים, תשל"ו (1976)
מחשבות לאחר הקריאה
-
איזה עניים יש בקרבתכם? האם אירחתם פעם עניים?
-
מה אתם לוקחים אתכם מהמשפט "העיקר הוא שיהיה ביתו של ישראל יש בו דבר מה רווחה לעני"?
לסיום, נזכיר כי בהקדמה לספר, שהיא בעצמה יצירה יפיפה, מצטט הרב משאש את מורו ואומר – לא המדרש הוא העיקר – אלא במעשה. האם יש משהו שאתם יכולים לעשות כדי להפוך את המדרש הזה למעשה?
שיהיה הלימוד הזה, לעילוי נשמתו של האיש היקר הזה, שביקש להרבות אחווה וניתנה ונדיבות בישראל, הרב יוסף משאש עליו השלום.
להמשך לימוד אודות הרב יוסף משאש באתר החכם היומי לחצו כאן:
הדף נערך על ידי קימי יפרח בשיתוף עם חיה נאמן.